חיפוש

תרגום שפת סימנים במשרד הרופא

עודכן ב: מאי 13

משרדו של הרופא בדרך כלל אינו מקום מהנה, בלשון המעטה. אחרי הכל, לרוב מגיעים אליו כאשר מרגישים לא טוב וזקוקים לטיפול. יחד עם זאת, עבור חירשים וכבדי שמיעה המגיעים אל הרופא יחד עם מתורגמן לשפת סימנים, הסיטואציה עלולה להיות אפילו יותר מתוחה, משום שרופאים רבים טועים לחשוב כי המתורגמן הוא מלווה בן משפחה, יש המסרבים להכניס אותו לחדר בתואנה שמדובר בנושאים רפואיים רגישים, ואחרים פשוט לא יודעים איך להתנהג במצב שאינם רגילים אליו.

לא מעט מתורגמנים לשפת הסימנים יכולים להעיד (תוך שמירה על חיסיון לקוחותיהם כפי שמתחייב מן הקוד האתי) כי מול רופאים מסוימים ניתן להגיע למצבים מאוד לא נעימים ואף לטונים גבוהים. אמנם אפשר להבין במידת מה את בלבול הרופאים, שכן רוב המטופלים שהם פוגשים הם שומעים המגיעים לבדם או עם בן משפחה, כך שהמתורגמן הוא נטע זר ולכאורה מיותר במשרדו של הרופא במהלך הפגישה; עם זאת, המתורגמן מטרתו לתווך את השיחה בין הרופא לבין המטופל החירש, לתרגם מעברית לשפת הסימנים ולהפך. הוא איננו מיותר אלא הכרחי, ולכן כדאי להכיר כמה כללי "עשה" ו"אל תעשה" על מנת לטפל במצב ברגישות הראויה ומבלי לפגוע באף אחד מן הצדדים.


מיקומו של המתורגמן

רוב הרופאים יושבים מאחורי שולחן, וכאשר מתלווה למטופל בן משפחה, נהוג שהוא יושב לצד המטופל מן העבר השני של אותו שולחן. אלא שהמתורגמן איננו בן משפחה אלא איש מקצוע שמטרתו לתרגם את השיחה. יש לזכור שהמטופל החירש צריך להסתכל בו זמנית הן על הרופא והן על המתורגמן: אילו המתורגמן יישב לצד האדם החירש, המטופל יצטרך לסובב את ראשו שוב ושוב מן הרופא אל המתורגמן וחוזר חלילה. מצב כזה מאוד לא נוח עבור המטופל, וגם עלול לגרום לו לפספס חלק ניכר מתוכן הדברים.

במילים אחרות, במצב של תלת שיח בו משתתפים רופא, מטופל חירש ומתורגמן, מוטב כי המתורגמן יישב קרוב ככל האפשר לרופא – ולמעשה, באופן אופטימלי הוא יישב ממש לצידו. מצב כזה אולי עשוי לגרום אי נוחות מסוימת לרופא, שאינו רגיל לאדם נוסף שיושב לצידו, אבל זהו המצב הנוח ביותר עבור המטופל החירש וכך התקשורת המשולשת תהיה הרבה יותר טובה. בדרך כלל המתורגמן יבקש את רשותו של הרופא לשבת לצידו, ובמקרה כזה מומלץ כי הרופא יאפשר זאת.

אם הרופא צריך לבדוק את המטופל, יש לבדוק עימו היכן ברצונו שהמתורגמן יעמוד/ישב במהלך הבדיקה.

האיור להמחשה בלבד. הכותב הוא מתורגמן ולא מאייר, עמכם הסליחה

הקול בוקע מגרונו של המתורגמן, אבל שייך למטופל

באופן טבעי, כשאדם שומע קול הוא נוטה להסב את ראשו אל מקורו. במקרה של מטופל חירש ומסמן בשפת הסימנים, המתורגמן הוא זה שמשמש לו קול. לפיכך המתורגמן הוא זה שיאמר "כואב לי בברך" או "אני אלרגי ללקטוז" – אולם יש לזכור שהקול אמנם בוקע מגרונו של המתורגמן בעוד שתוכן הדברים הוא של המטופל החירש. הוא זה שכואב לו בברך, הוא זה שאלרגי ללקטוז וכן הלאה.

המצב יכול להיות משונה יותר כאשר מדובר במטופלת ממין נקבה ומתורגמן ממין זכר ולהפך. בכל מצב אחר, קול גברי שאומר "לא קיבלתי מחזור כבר חודשיים" יישמע אולי מגוחך – אבל בהחלט יתכן שמשפט כזה יבקע מקולו של מתורגמן גבר עבור מטופלת חירשת.

במצב כזה על הרופא להמשיך ולדבר ישירות אל המטופל/ת ולהתעלם מן המתורגמן. בפרט, ככל שיש לו שאלות אודות ההיסטוריה הרפואית או כאבים וכדומה, עליו לשאול את המטופל/ת ולא את המתורגמן.


ההנחיות הרפואיות הן באחריות הרופא

אחריותו של הרופא היא לוודא שהמטופל החירש הבין כראוי את כל ההנחיות הרפואיות. למרבה הצער, יש רופאים שמפאת קוצר זמן או חוסר סבלנות מבקשים להסביר את ההנחיות למתורגמן כדי "לקצר תהליכים", מתוך ציפייה שהמטופל החירש יצא מן המשרד, והמתורגמן כבר יסביר לו את ההנחיות במסדרון.

חשוב להדגיש: אין זה תפקידו של המתורגמן להבין את ההנחיות הרפואיות ולהסביר אותן למטופל החירש. גם אם זה לוקח זמן ארוך מן הרגיל, גם אם יש צורך לחזור בסבלנות על הדברים שוב ושוב עד שיובנו במלואם, חשוב להשתמש במתורגמן אך ורק למטרה שלשמה הגיע: תיווך באמצעות תרגום הדברים משפה לשפה. עד שהמטופל החירש יבין בדיוק איזו תרופה לקחת, באיזו תדירות ובאיזה אופן, אילו בדיקות נוספות עליו לערוך וכל פרט נוסף שקשור לטיפול.

נטילת תרופות שגויה מסכנת חיים, ועל הרופא לוודא כי המטופל הבין את הנאמר

המתורגמן מתרגם הכל; אבל הכל

חשוב לדעת שבמסגרת תפקידו, על המתורגמן לתרגם את כל מה שמתרחש בחדר: לרבות שיחות טלפון עם מטופלים אחרים, פטפוטים עם הצוות הרפואי, אפילו צפירות של רכבים מחוץ לחלון, ככל שיש כאלה. יש רופאים שאינם מבינים זאת – הרי מדובר בנושא שאינו קשור למטופל החירש, למה המתורגמן מתרגם את הדברים הללו?

ובכן, נגישות פירושה שממש כפי שמטופל שומע היה יכול להאזין לדבריו של הרופא בטלפון, לשיחותיו עם הצוות הרפואי וכן הלאה, כך גם המטופל החירש. אם יש נושאים שהשתיקה יפה להם ואל למתורגמן לתרגם אותם, מוטב כי לא ייאמרו כלל בחלל החדר.


סיכום

סביר להניח שהן המטופל החירש והן המתורגמן כבר נתקלו בעבר ברופאים אחרים והגיעו לפגישה מצוידים בהרבה מאוד סבלנות; אולם עבור רופאים שאינם מורגלים בשיח עם מטופלים חירשים, התקשורת המשולשת דרך המתורגמן עשויה להידמות משונה, מאתגרת ואף מתסכלת.

החדשות הטובות הן שכל מה שעליהם לעשות הוא להתאזר בסבלנות ולהשתדל להבין את המצב המיוחד שנקלעו אליו. ככל שכל הצדדים יהיו רגישים יותר זה לזה כך השיח יהיה נעים יותר, והמטופל החירש יזכה לטיפול מכבד והולם.


העיקר הבריאות

* הרופא, המטופל והמתורגמן יכולים כמובן להיות גם רופאה, מטופלת ומתורגמנית. השימוש בלשון זכר נעשה אך ורק למען נוחות הכתיבה.

* המאמר נכתב לפני פרוץ משבר הקורונה. יודגש כי על כל הנוכחים במשרד הרופא להקפיד על הנחיות משרד הבריאות, לרבות שמירה על מרחק מאדם לאדם וכו'.


טל אייזנמן הוא מתורגמן מוסמך לשפת הסימנים הישראלית וכותב תוכן

374 צפיות

כל הזכויות שמורות | מלאח - ארגון המתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית © 

האתר נבנה ע"י לירון סבן

 תגיות: שפת סימנים | שפת הסימנים | מתורגמן | מתורגמנית | תרגום | חירש